ביורפואית או ביוטכנולוגיה

את שאלה ששאלתי הרבה בימים פתוחים שהצגתי בהם, ולמרבה הפלא השאלה הזאת הובילה להרמת יותר ידיים מאשר שאלה דומה לגבי הנדסת חשמל. ולמען האמת? בצדק, גם אני התלבטתי.

נתחיל עם העובדה הפשוטה שהשמות של תחומי הלימוד דומים יותר, נוסיף לכך את העובדה שבשני תחומי הלימוד נחשפים לטכנולוגיות המשמשות לשיפור הבריאות והרפואה של בני אדם, תנאי הקבלה של הנדסה ביורפואית קרובים יותר להנדסת ביוטכנולוגיה מאשר להנדסת חשמל, והמועמד הממוצע לא יבין בדיוק מה ההבדל בין תחומי הלימוד בלי לפתוח סילבוס ולהתעמק.

בתור מהנדס ביו-רפואי, שעשה פרויקט של שנה בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, אני אנסה לעמוד על כמה מן המשותף והשונה בין תחומי הלימוד, ולשתף את נקודת המבט והדעה שלי על התחום. זהו פוסט המשך לפוסט המשווה בין לימודי הנדסה ביו-רפואית לבין לימודי חשמל או מכונות.

רקע

התחום של הנדסת ביוטכנולוגיה קיים כבר מעל 100 שנים, ולפי איך שאני רואה את זה, הנדסה ביו-רפואית היא תת-תחום של הנדסת ביוטכנולוגיה שמשתמשת בכלים ספציפיים לשיפור הרפואה והבריאות של בני אדם, בזמן שהנדסת ביוטכנולוגיה יכולה להיות משומשת בתחומים שונים כגון אקולוגיה, מזון, פארמה, וטרינריה, ואפילו תעשיה כמו טקסטיל בנוסף לרפואה. פתרונות רבים מתחום הנדסת ביוטכנולוגיה מתפתחים לאט, ונראה אותם מגיעים למימוש או לשוק בעוד שנים רבות - אולי כמה עשורים. לעומת זאת אם נסתכל על הנדסה ביו-רפואית נוכל לראות גם פתרונות בתחומים שיכולים לשפר את מצב הרפואה כבר בשנים הקרובות.

הנדסת ביוטכנולוגיה

הנדסת ביוטכנולוגיה, כאמור, משתמשת בטכנולוגיות ביולוגיות שונות לפתרון בעיות: ביולוגיה סינתטית והנדסה גנטית, ביולוגיה מולקולרית, הנדסת תאים ורקמות, אפיגנטיקה, יצירת תאים מלאכותיים וטיפולים ביולוגיים לסרטן ועוד. הלימודים בתחום התפתחו מכיוונים רבים של ביולוגיה והנדסה כימית, הרבה קורסים בסיסיים מלמדים את הידע הרחב שצריך בכימיה אורגנית, ביולוגיה ועוד, הקורסים ההנדסיים יכולים לכלול תחומים כמו מכניקת זורמים או תרמודינמיקה, ולבסוף לאורך כל התואר נמצאים הרבה במעבדה ועובדים עם הידיים על פרוטוקולים שמכווינים אותך איך לבצע פעולה במעבדה. בשנים האחרונות ישנה מגמת התקדמות לתחום הביולוגיה החישובית וניתן ללמוד על התחום הזה גם על נתוני עתק, ביואינפורמטיקה, וביוטכנולוגיה חישובית.

הנדסה ביורפואית (בקצרה)

הנדסה ביו-רפואית משתמשת באופן דומה בטכנולוגיות ביולוגיות לפתרון בעיות ספציפית בתחום הבריאות, אבל גם בכלים מעולמות האלקטרוניקה והמחשבים, המכניקה והתוכנה. כלים אלה יכולים להיות מיושמים על בעיות רפואיות בתחום התוכנות והמכשור הרפואי, אבל באופן דומה יכולים להיות מיושמים על בעיות רבות אחרות ולעיתים נוכל לראות בוגרי הנדסה-ביורפואית הולכים לעבוד בחברות לא רפואיות כמו תעשיות ביטחוניות ועוד.

אחרי הלימודים

לפי הערכה אישית שלי, כ-80% מהסטודנטים שהכרתי שסיימו תואר ראשון בהנדסת ביוטכנולוגיה המשיכו לתארים מתקדמים. לעומת הנדסה ביו-רפואית שם בערך 30-40% מהסטודנטים בחרו לעשות לתואר מתקדם. לפי המצב בשוק כיום, הרבה עבודת מחקר במעבדה דורשת ניסיון מקדים של מחקר - אותו מצפים שילמדו בתואר שני - וגם ניסיון מעבדתי בעבודה עם תאים או אפילו ניסיון בביולוגיה חישובית או אלגוריתמיקה ידרוש תואר שני לפחות.

לגבי משרות בשוק: הרבה פעמים רואים את הנדסה ביו-רפואית נכנסת באותה שורה עם מהנדסי חשמל או מהנדסי מכונות, וביוטכנולוגיה תיכנס באותה שורה יחד עם "מדעי החיים". כלומר הרבה מקומות עבודה שיהיו מוכנים לקלוט מהנדס ביוטכנולוגיה שלמד 4 שנים, ישקלו גם בוגרי תואר תלת שנתי של מדעי הרפואה או ביולוגיה. אלה יהיו משרות עבודה במעבדה, לאו דווקא בפיתוח.

אם אני מתלבט מה עדיף ללמוד?

לפי נקודת המבט שלי, עדיף להתחיל בתחום הקשה יותר (המכיל) ואז אם מבינים שהוא לא מתאים אפשר לעבור לתחום המוכל. במקרה הזה, בניגוד להסבר הקודם על היותה של ביורפואה תת-תחום של ביוטכנולוגיה - קורסי הבסיס של הנדסה ביו-רפואית ניתנים ברמה גבוהה יותר מהנדסת ביוטכנולוגיה, ותנאי הקבלה של ביורפואית גבוהים משל ביוטכנולוגיה. לכן למתלבטים שרוצים עוד להחליט לאחר מבט מקרוב לאחר סמסטר או שנת לימודים עדיף להתחיל הנדסה ביו-רפואית ולעבור לביוטכנולוגיה ללא חזרה על קורסי בסיס, מה שיותר קשה מהכיוון ההפוך.

בעוד 5 שנים

איפה נהיה בעוד 5 שנים כשהמתעניין של היום ייצא מהלימודים? ככל הנראה, שני תחומי הלימוד יושפעו ממהפכת ה-AI כמו כל תחומי החיים שלנו. זה יתבטא בהרחבת תחומי הלימוד ב-AI ובדאטה כפי שראינו כבר השנה בביוטכנולוגיה שבחרו בטכניון להשיק מסלול חדש בתחום החישובי. כבר ראינו את העולם משתנה פעם אחת בתחום הביוטכנולוגי במגפת הקורונה לפני 5 שנים, שם כולנו למדנו את המונח PCR או "חיסון RNA", וסביר שניתקל באתגרים כאלה שוב, אבל המעמד של פתרונות טכנולוגיים להתמודדות עם בעיות ביולוגיות עלה. ניתן להבחין בפניה של חברות ענק טכנולוגיות וענקי תעשיה כמו מאסק או צוקרברג לכיוון ממשקי גוף-טכנולוגיה, ששונה מהתעשיה של המאה ה-20 שם ראינו את התחום מובל ע"י ענקיות פארמה ומד-טק שקמו בייעוד כזה. סביר להניח שנראה מעבר לכיוונים שמשלבים את תחומי התעסוקה עם עולמות המחשוב יותר ויותר - ולפי הפוליטיקה כיום המגמה הולכת לכיוון פחות רגולציה עד 2028, מה שיגדיל את השוק, המשרות והכסף המושקע בתחום.

אתר תחומי המחקר בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה בטכניון

אתר תחומי המחקר בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון

אתר עבודאטה הנדסה ביו-רפואית

אתר עבודאטה הנדסת ביוטכנולוגיה